באמת שניסיתי. וכשהוא מת יותר מתמיד הבנתי שעשיתי נכון.
ניסיתי לחזור להיות שכירה. לכתוב תוכן שיווקי לפי בקשה, בין השאר גם לכמה מוסדות שאני לא מאמינה בהם, אחד מהם קשור במבחני אישיות והתאמה למוסדות ולארגונים.
אני שמחה על ההזדמנות ועל הפרנסה... היה נחמד לקום בבוקר, להרגיש שייכת, חלק ממשהו, אמנם לא הייתי משרה מלאה, אבל לנהל סושיאל בשכירות זה לא באמת שעתי, לקוחות כותבים מתי שמתאים להם ואני צריכה להיות זמינה. אני גם טיפוס שמגדיל ראש. וככה יצא שהזנחתי את עצמי, את העסק שלי ושכבר בימים הראשונים רבתי עם עצמי לא לשקוע לנוחות כדי לא לוותר על המשמעות שיש לי בעשייה עם ההרצאות והסטנדאפ שלי.
יצא שבתחילת החודש התחלתי לקרוא את "המקום המתאים" של סר קן רובינסון. אם אתם לא מכירים זה הזמן לגגל ולהכיר את אחד האנשים המדהימים, החשובים ומרימים שיש. או לפחות שהיו. קן רובינסון נפטר ממש לאחרונה, ב 21.8, בדיוק כשאני באמצע הספר המופלא שלו שמדבר על "למה חשוב לעשות את מה שאוהבים" בפרק שמדבר על חוסר הרלוונטיות של מבחני אישיות ואיי קיו שקיימים עד יום ובודקים מועמדים להשכלה ולמקומות עבודה. לא רציתי לכתוב על דברים שאני גם לא מאמינה בהם וגם לא עושים לי טוב ו'מבזבזים' לי את הזמן במקום שאעשה מה שאני באמת אמורה לעשות.
הספר עצמו כייפי, קליל מלא בסיפורים מופלאים של יוצרים מתחומים שונים, בניהם: בוב דילן, מאט גריינינג היוצר של הסימפסונס ומג ריאן.
החלטתי שאני נותנת פוש, עליתי לבמת סטנדאפ קטנה (כל כך התגעגעתי) והתחלתי שוב בשיווק ההרצאה הקומית שלי, שי שלה כל כך הרבה משמעות בשבילי ובשביל החברה.
ההרצאה שלי מתאימה לחברות ולארגונים וגם לחוגי בית, אז נכנסתי חזק בקונספט של הרצאות בחצרות ובגגות, התארחתי בחצר יפואית וב 10.9 אתארח בגג בצפון ת"א.
אם אתם מכירים בתים עם חצר גדולה או מרפסת פתוחה שמספיקה ל 20 אשמח שתכתבו לי, כמובן ששומרים על הנחיות.
גם הוזמנתי לאירועי חברה קטנים ולהרמת כוסית הרצאה ראש השנה בזום עם אסם נסטלה המופלאים.
קן רובינסון נפטר בגיל 70, אחרי שהשפיע על כל כך הרבה אנשים (ואפילו יצר שלום בין מדינות) וביניהם גם עליי. מקווה להיות אפילו קצת כמוהו.
וציטוט של קן שאהבתי לסיכום ולכבוד פתיחת שנת הלימודים: "רוב הילדים אינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז, אלא הם 'סובלים' פשוט מהיותם - ילדים"
תודה קן שהיית. ותודה לכם שאתה פה!
שתמיד תהיו במקום הנכון והמדויק לכם.